מריחואנה, סם המופק מהעלים, הגבעול, הזרעים והפרחים של צמח הקנביס (Cannabis sativa), המשמש הן כסם והן לצרכים רפואיים מסויימים. המריחואנה שייכת לסמים המוגדרים "קלים", בשל העובדה כי השימוש בה אינו יוצר התמכרות פיסיולוגית. עם זאת, מידת הנזק הנגרם משימוש בסם זה, ומידת התלות הפסיכולוגית של המשתמשים בו, נמצאת במחלוקת ציבורית ומחקרית עזה. השימוש במריחואנה הן כחומר מרפא והן למטרת שיכרון, נפוץ בתרבויות שונות מזה אלפי שנים ומתוארך עד לסין ב-3000 לפני הספירה.
צריכת מריחואנה עשויה לגרום לתחושת זחיחות (high), להעצמת רגשות, למצב רוח מרומם המלווה בליקוי קל בחשיבה, להרפיה, לשינויים ביכולת הריכוז והתפיסה ועוד. לעיתים, עלולה המריחואנה לגרום לתופעות פיזיות ופסיכולוגיות קשות, כמו הגברת הדופק והתקפי חרדה.
בצמח הקנביס קיימות למעלה מ-400 תרכובות כימיות, אך המרכיב הפעיל המשפיע ביותר על פעילות המוח וגורם לשינוי התודעתי הוא החומר טטרה-הידרוקנבינול, הידוע יותר בקיצור THC (חומר זה, הנמצא בכמות גדולה יותר גם בחשיש, התגלה על ידי הכימאי הישראלי, פרופ' רפאל משולם, במחקר שערך בשנים 1960 - 1965 במכון ויצמן למדע). ה-THC גורם לתאי המוח לשחרר את החומר הכימי דופאמין אשר יוצר את התחושה הטובה אצל המשתמש. החומר נמצא בריכוזים שונים בכל חלקי צמח הקנביס אך עיקר ריכוזו נמצא בפרחי המין הנקבי ובמידה פחותה בעלים.
מריחואנה נצרכת בדרכים רבות: דרך השימוש הנפוצה ביותר היא עישון של עלי מריחואנה שגולגלו עם עלי טבק לסיגריה. יש המעשנים אותה במעין מקטרת מים מאולתרת, ויש השותים חליטה של העלים או אוכלים מזון שאליו הוכנסו עלים. החומר THC נספג היטב ברקמות השומניות בגוף האדם, וניתן לעקוב אחר עקבותיו במשך מספר ימים לאחר העישון. אצל משתמשים קבועים במריחואנה ניתן למצוא עקבות של החומר גם שבועות מספר לאחר הפסקת השימוש.
לשימוש במריחואנה, בעיקר במינונים גבוהים ולאורך זמן, עלולות להיות השפעות מזיקות. ממצאי מחקרים שנעשו בתחום מראים כי לשימוש במריחואנה עשוי להיות תפקיד בהיווצרות סוגים מסוימים של סרטן וביצירת בעיות זכרון ובעיות מוטוריות מסוימות. ואולם למריחואנה גם שימושים רפואיים. THC טהור, אשר מיוצר ככמוסה או כסירופ, משמש לטיפול בבחילות ובהקאות, הנגרמות כתופעות לוואי של טיפולים בחולי סרטן . לעיתים משמש ה-THC גם כמעורר תיאבון לחולי איידס הסובלים ממשקל נמוך. על פי מספר מחקרים צריכת החומר מקילה על הסובלים מגלקומה ומטרשת נפוצה . בישראל ה-THC אינו מאושר כתרופה ועל פי פקודת הסמים המסוכנים הוא אינו חוקי לשימוש, למעט מקרים רפואיים יוצאי דופן הנידונים בוועדות ייעודיות של משרד הבריאות.
הסוגיה האם השימוש במריחואנה יוצר התמכרות שנויה במחלוקת, המושפעת במידה רבה מן הדיון על אופייה הראוי של מדיניות שלטונית לגבי שימוש בסמים קלים. עם זאת העמדה הנפוצה היא כי השימוש במריחואנה אינו מוביל להתמכרות פיזית (בדומה להרואין, למשל) אך עלול לייצר התמכרות פסיכולוגית אצל חלק מן המשתמשים.
החשיש הוא סם הדומה בסוגו למריחואנה והמופק אף הוא מצמח הקנביס. אלא שהחשיש מופק מן השרף הנמצא בקצה הפרחים של הצמח. בשל דרך הפקתו מכיל החשיש אחוז גבוה יותר (כ- 10 - 15 אחוז) של החומר הפעיל (THC) מאשר מריחואנה.




שימוש ותפוצה:
על פי ההערכה, המריחואנה והחשיש הם הסמים הנפוצים בישראל, הן בשל הדימוי שנוצר להם כסם קל שאינו ממכר והן בשל מחירם הנמוך יחסית. קיים קושי בהשגת נתונים מעודכנים ומדויקים על ממדי התופעה. יחד עם זאת, ממחקר מקיף שבוצע בקרב מתבגרים לומדים בישראל בשנת 2001 עולה כי 5% מהמתבגרים (בני 12 – 18) צרכו מריחואנה או חשיש פעם אחת או יותר, בקרב המתבגרים שאינם לומדים בבתי ספר (או אינם לומדים באופן מלא) עומד שיעור הצרכנים על 28%, ובקרב האוכלוסייה הבוגרת על כ-8%.
קיימת מחלוקת מחקרית וציבורית בשאלה האם צריכת מריחואנה מוליכה לשימוש בסמים קשים יותר דוגמת קוקאין והרואין . על פי מרבית המחקרים, רוב המשתמשים במריחואנה אינם מגיעים לשימוש בסמים קשים יותר. יחד עם זאת, ממחקרים ארוכי טווח שנערכו בקרב בני נוער עולה כי מרבית המשתמשים בסמים קשים החלו את השימוש בסמים בצריכת מריחואנה או חשיש.
על פי הערכות משטרת ישראל (נכון לשנת 2004), כ-50 טון מריחואנה וכמות קטנה יותר של חשיש מוברחים מדי שנה לישראל. עיקר הברחת המריחואנה נעשית ממצרים ועיקר הברחת החשיש - מלבנון. זאת לצד הסם המופק מגידול קנביס בישראל עצמה.
כבר בראשית המאה ה-20 הכירו מדינות רבות במריחואנה ובחשיש כסמים בעלי השלכות שליליות והמסחר בהם נאסר. עד לשנות ה-60 חוקקו מרבית מדינות העולם חוקים המגבילים ייצור, סחר, החזקה ושימוש בסמים אלו. העוברים על החוק היו צפויים לעונשים קשים, ובעיקר הסוחרים, עליהם נגזרו תקופות מאסר ארוכות ואף עונשי מוות. ואולם, בראשית שנות ה-70 החלו בתי המשפט במספר מדינות אירופאיות לצמצם את העונשים על שימוש במריחואנה ועל החזקה של כמויות קטנות של הסם. בהולנד, בה נחשבת החקיקה בתחום לליברלית ביותר, הותר המסחר והשימוש בקנביס (מריחואנה וחשיש) מגיל 18 ומעלה, בבתי קפה הנמצאים תחת פיקוח ממשלתי. גם במדינות נוספות באירופה החלו לדון בדה-קרימינליזציה של סמים קלים ובהם מריחואנה.
על פי החוק הישראלי מוגדרת המריחואנה כסם בלתי חוקי, וככזה הוא אסור בשימוש, בייצור ובסחר. הרשויות (בראשן הרשות למלחמה בסמים) וארגונים המתנגדים לשימוש ולהפצת הסמים מנסים להילחם בתופעה ולצמצמה ככל שניתן. מצד שני פועלים ארגונים, ובהם מפלגת "עלה ירוק" (השתתפה כמועמדת בבחירות לכנסת ב-1999 וב-2001) המבקשים להתיר בחוק את השימוש במריחואנה.



הנוסחה הכימית של הקנאביס